[button url=”/?page_id=2793″ class=”button” size=”small” color=”sky-blue” target=”_self” lightbox_content=”” lightbox_description=””] 4 ימים[/button][button url=”/?page_id=2803″ size=”small” color=”sky-blue” target=”_self” lightbox_content=”” lightbox_description=””] 5 ימים[/button][button url=”/?page_id=2808″ size=”small” color=”sky-blue” target=”_self” lightbox_content=”” lightbox_description=””] 7 ימים[/button]

קלימנוס הנו אי העשוי מאבן גיר חשופה, אשר מופרד מלרוס על ידי הערוץ הצר של סטנון לרו. החופים הינם ברובם תלולים וסלעיים, עם אינספור מפרצונים ולשוניות שהינם מושלמים עבור יום שיט. התושבים עוסקים בחלקם בחקלאות בעמקים הפוריים, אך בעיקר בדיג ספוגים בדרום-מזרח הים התיכון ועיבודם למטרות יצוא לארצות הברית. העזיבה (אפריל-מאי) והחזרה (ספטמבר-אוקטובר) של צי דיג הספוגים נחגגים בהילולות מלאות חיים.

האי לרוס הינו מלא גבעות ושופע במים וחוף משונן. התושבים עוסקים בחקלאות ודיג.
בפסרימוס ישנו חוף חולי נפלא להוריד בו עוגן (רק חכו שסירות התיירים יחזרו לקוס).   עיין מפה

היסטוריה

ממצאים במערות שונות סביב החופים, בעיקר בקרבת נמל ואת’י מראים שקלימנוס היה מיושב באופן מתמשך מאז התקופה הניאוליתית. האי מעולם לא מילא תפקיד היסטורי חשוב.
האי לרוס היה תלוי בתקופות קדומות במילטוס. למרות שיושב באופן מתמשך מאז, גם הוא מעולם לא שיחק תפקיד חשוב כלשהו בהיסטוריה. במאה הרביעית אבירי סנט ג’ון יסדו את אבירותם על האי והחזיקו בו בקרב נגד הטורקים על למאה ה-16. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה בסיס של חיל הים הגרמני והיה נתון להתקפות כבדות. בפרתנון הצפוני ישנו עדין אזור צבאי סגור.

yacht

נמלים

נמל אלינדה ממוקם בצד המזרחי של לרוס וניתן למקמו בקלות בתצפית מן הארמון הוונציאני הגבוה. בעת רוחות מלטמי חזקות בנמל, אחיזת קרקעית הים בינונית/גרועה, ולכן בעת רוחות חזקות יש לעבור למזח הצפון מערבי או לשוט לפנדלי.
כפר סנטה מרינה (אייה מרינה) הוא נעים מאד ומכיל פרחים, בתים ציוריים ורחובות שלווים.

הכניסה של אורמוס לאקי (מפרץ לאקי) נראית בבירור רק מכיוון צפון מזרח. מתוך המפרץ ניתן לראות את העיר לאקי.
במרינת לאקי יש להרים חבלי עגינה במזח (כשהמנוע במצב ניוטרל), אך אין מצופי עגינה שצפים בפועל. מנהל הנמל יסייע לכם ובהמשך יפתה אתכם לסעוד את ארוחת הערב במועדון היאכטות שלו. אמרו “כן!” מכיוון שזו המסעדה הטובה ביותר בעיר. מועדון היאכטות מכיל גם מקלחות, מכבסה ומרפסת יפיפייה. המים ראויים לשתיה, אם כי מלוחים מאד!

לאקי הינו הנמל הטבעי הגדול ביותר ביוון, וכמעט מזכיר אגם בפתחיו הקטנטנים בגודל 400 מטרים בלבד. נופו של נמל לאקי השתנה אחרי השלטון האיטלקי ב-1923, וכתוצאה ממנו, נבנו בניינים גדולים וחדשים וכבישים רחבים ומרוצפים היטב. ליד קו המים נמצאת אנדרטה לכבוד אלו שנהרגו בשנת 1943 כאשר הספינה היוונית קווין אולגה הותקפה על ידי מטוסים גרמניים וטבעה בנמל לאקי.

לימין קלימנו, לשעבר פות’יה, ממוקמת בדרום האי קלימנוס. ממרחק ניתן לראות את העיר קלימנוס, המנזר על הגבעה והקצה המנצנץ של הקתדראלה.
העיר על בתיה הנאים, הבנויים בסגנון הניאו-קלאסי שהיה מקובל באיים במאה ה-19, מתנשאים מעל הנמל על המדרונות העדינים המקיפים את הנמל. מצפון מערב לעיר נמצאת הבירה הקודמת של האי, קהוריו (המאה ה-17), ובה ארמון ביזנטי. באמצע הדרך בין הערים נמצא המבצר הפרנקי של פרה קסטרו.

משמעותו של העיסוק בדיג ספוגים הינו מסע שנתי, ובכל אביב דייגי הספוגים של קלימנוס יוצאים לים מהחוף הצפון אפריקני. עזיבתם הינה מאורע מרגש וחשוב, שהינו מלווה בשל כך בטקסים דתיים מפוארים. לאחר כחמישה חודשים של עבודה קשה חוזרים דייגי הספוגים לאי.

הלשונית העמוקה (והכחולה) של ואת’י מסתיימת בכפר רינה המקסים והמוקף בעצי הדר. התקדמו עם החרטום לכיוון המזח. הקרקעית עשויה בחול ואחיזתה טובה. בחוף נמצאים אספקה קלה, מים ומועדון יאכטות.

לנמל ואת’י כניסה צרה המזכירה פיורדים, ונפתחת לתוך כפר דייגים בראשו של המפרץ. הוא מתפאר ברחוב ראשי אחד ובאוסף של בתים המפוזרים בתוך העמק ; חלקה בלתי צפויה של צמחיה עשירה באי שהינו ברובו יבש מאד ונראה צחיח. ואת’י הינו המקום היחיד באי כולו שהתמזל מזלו וברשותו מאגר מי מעיינות, והתושבים משתמשים בו בזהירות לגידול פירות הדר, תאנים, ענבים וכל דבר אחר שניתן לגדל!